יום ראשון, 3 במרץ 2013

מה קוראים הסופרים והדוגמניות



הדוגמניות הישראליות והסופרים הישראלים רוצים להיות בינלאומיים. אי לכך כאשר הם נשאלים מה הם קוראים הם מציינים ספרות זרה. לא רק זרה אלא בעיקר חשובה. כזאת שרוב קוראי העיתון לא שמעו את שמות הספרים. לשני המגזרים  חשוב  להראות כמה הם משכילים וחכמים.  
יוצא שכמעט אין סופרים ודוגמניות שיורדים דומה וקוראים את הספרות הבינעירונית העלובה. אני מודה שאני סופר זקן ולא נקרא על ידי דוגמניות וסופרים.  לפעמים הם מזכירים גם התנ"ך. 
אם דוגמניות וסופרים אינם קוראים אותנו מי כן קורא? מי קרא את תש"ח שהוא ספר עברי שכנראה לא נקרא על ידי דוגמניות וסופרים. אני יכול ליתן המוני דוגמאות: למשל סופרת ישראלית בינלאומית בשם מירה מגן, לא נרדמת אם אינה קוראת את מרגרט יורסינר, את אלברט קאמי, את תומס וולף, את ג'ון באנוויל, את אתי הילסום, אבל מוסיפה -וזה יפה מצידה-  גם את יואל הופמן שאותו כן קראה . 
הסופר הצעיר המצליח והמוכשר ניר ברעם בעת שפורסם ספרו בגרמניה מספר שהוא קורא בעיקר את האיש ללא תכונות של מוסיל ואת ספרה הנודע של ג'פרי יונג'נירים היץ 22 וכמובן קורא את ג'ון בארת, ואינו קם בבוקר בלי לקרוא את מרסל פרוסט. כל מה שנכתב כאן בפרובינציה נדחק החוצה ולכן הוא בינלאומי שאולי אינו קורא גם את עצמו כי טרם נהיה בינלאומי פרסם ספרים בעברית המסכנה שלנו פה בארץ אבות. 
אין זה שונה מהשלט החנות של ORA באנגלית שמיליון אמריקנים עומדים בתור לקנות אצלה SHIRTS , ולקנות ב-מיט-שופ שפעם נקרא אטליז, ואלה שמכריזים על  SALE כי מכירה לא יאה להם.  
אני , כפרובינציאל האחרון קורא כל מיני ספרים.  את ניר ברעם אהבתי ואת יואל הופמן אני מעריץ, ויש לנו כאן ספרות טובה, לפעמים מצוינת, טוב לי לקרוא ספרות עברית, אני מגיב לה. כשאני אוהב אני כותב עליה וכך אני נחצץ אל מחוץ לממד העצום של ניר ברעם ומירה מגן ודוגמניות שאת שמן שכחתי. אלה שקוראים רק את רוסו, את וולטר, ואת המיתוס המסתורי של פלאה ראוני מהמאה השלוש עשרה שתורגם לפינית ואחרי כן לאנגלית ואני עם אשר ברש, עם הזז, עם עוז, משה שמיר, אהברון מגד, א.ב יהושוע, גון בן ארי, יובל בן עמי, עגנון, ועוד סופרים שאני אוהב לקרוא .
כתבתי פעם על נסיעתי במונית בדיזינוב ליד ירמיהו, ראיתי את קפה ג'רמיה שכתוב כך בעברית, שפה שנעלמת משלטי העיר לבד ג'רמיה. עצרתי את המונית, קרבתי לקבוצת צעירים שעמדו ועישנו ושאלתי אם הם יודעים מי זה ג'רמיה. אחד אמר שאולי היה ציוני ידוע. אחת אמרה שבטח רב. שאלתי האם הם אינם תוהים מדוע קפה "ג'רמיה" נמצא בפינת רחוב ירמיהו? הם השתאו שג'רמיה תורגם לעברית וחשבו שזה נפלא.
      

3 תגובות:

  1. קניוק שלום רב וברכות על הצטרפותך לעולם הבלוגיאדה.
    נהניתי מאוד לקרוא את הרשימה שלך (רשימה? אולי 'פוסט') ואני חייב להגיד שכקורא ישראלי (וכאדם המקווה לקרוא לעצמו גם ביום מן הימים סופר ישראלי) ניסיתי לקרוא ספרים של סופרים ישראלים. אך, בעוד שמצאתי ספרים של סופרים כמו מאיר שלו, א. ב. יהושוע, דויד גרוסמן, יואל הופמן ואילן שיינפלד מהנים ביותר, עדיין אני מתקשה לראות אותם עומדים באותה קטיגוריה כיצירותיהם של גדולי הסופרים של העולם. בארצנו הקטנה.
    לפי עניות דעתי, רק עגנון ניצב כנפיל המתנשא לגבהים השמורים לענקים כשייקספיר, גתה ורבים אחרים.
    אולי זה סוג של אלטיזם ספרותי ואולי זה פשוט שאלה של מטרת הקריאה - האם אדם קורא כדי "להעביר את הזמן" או כדי להעשיר את עולמו בחוכמה וקסם...
    נ.ב.
    בחרתי שלא להזכיר את שמך בתוך הרשימה למעלה מפאת מבוכה, קשה לי מספיק להביא את עצמי לכתוב לך...

    השבמחק
  2. שלום יורם,
    עם כל הכבוד שאני רוכש לך אני חייב להביע סייג מהרשומה; אני ראשית לא רואה שום ניסיון להתנער מה"פרובינציאליות" (שהפכה למין מילת גנאי שלא בצדק רב) ע"י קריאת סופרים זרים ואולי, ר"ל, אפילו בשפתם המקורית.
    עם כל הכבוד לספרות העברית, היא רק קצה קיצה של היריעה הספרותית העולמית-הסטורית.
    אני מודה שיש לי חיבה יתרה לספרות אמריקאית בת זמננו בעיקר ואני לא מרגיש שום צורך להתנצל על כך.
    בכל הנוגע ל'ניים דרופינג'; זה לא יאה מצד המצוטטים וזה לא נאה מצד המצטט.
    אין קריטריונים לאהבת ספרות, איש איש לטעמו הוא. אם היינו מתחילים לדבר על מה כן ומה לא היינו מוצאים את עצמנו עם סתירות פנימיות ברציונליזציה המאולצת של "ספרות שלנו": בשביס זינגר זה כן או לא? מה עם סול בלו? פרימו לוי? וכו' וכו'.
    ואני לא מאמין שקיים ישראלי מגיל חטיבת ביניים ומעלה שלא יודע מי היה ירמיהו.
    שלומות

    השבמחק
  3. אני מאמינה שמי שאוהב לקרוא (כולי תקווה שלפני שהפכו לסופרים מפורסמים הם היו אוהבי ספר) קורא כל מה שנופל לו לידיים פחות או יותר. ההצהרה בדבר החיבה לפרוסט ולמאן (ולא לשלו או הופמן) נתפסת בעיני כנסיון להתנער מהדימוי הפרובינציאלי שיש לישראל בעיני הישראלים, שבטח קשור איכשהו להפרחת השממה.

    השבמחק