לצערי לא חגגתי את הפסח בגלל מצבי הרפואי. שכבתי בבית חולה. חשבתי על האגדה. יש בה קטעים חשובים. יש בה הרבה סתמים ששייכים לזמן אחר והרבה רוע ויופי וכלשעצמה הנה פירוש סוריאליסטי למשהו שנקרא יהדות אך איננו. איננו כי הגיבור הגדול של האגדה אינו נמצא באגדה אלא בנוסח אחד מקרי. משה שהיה האב הרוחני של מה שאחר כך נקרא יהדות ניגף חלל אחר היהדות של בית שני שנהייתה בת חורגת לבבלים. מעל ארון הקודש של הישראלים עמדו כרובים, שני פסלים. בר ואישה. עם כנפיים. אלי בבל לתפארה. משה הגה רעיון ענק. אולי הגדול ביותר בהיסטוריה אמונית בעולם. הוא נשא אישה מדברית, אחיו ואחותו מרדו  נגדו, ברא אלוהות שהיא הדבר הכי קרוב לתורת המפץ הגדול, הריק הזה שהקבלה הבינה כשהגתה את הרעיון שאלוהים היה כולו העולם, צמצם עצמו, וברא בריק את הטבע שבו גם נבראו האדם והחיות נבראו- החיים.

משה הופקע מן האגדה כדי כביכול לחזק את הרעיון היהודי היפה בראשיתו שהדת היהודית אינה של הדרגדתיות עם רבני משנה ורבנים ראשיים אלא של אדם מול קונו שעליו נאמר הכל ניתן משמים מלבד יראת שמים. אבל משה הבין שאין אלוהי בני אדם. הוא לא היה זקוק לדם על הפתחים. האדם וחייו אינם מעניינים אותו. הוא החסר הגדול, החידה הגדולה שבראה את האדם שנברא כדי להרוג לחפש דת שתציל אותו ממוות. הוצאתו של משה מהאגדה מספרת את הרגע היהודי הראשון, יציאת עם מעבדות לחירות הוצאתו והיא הידיעה שמשה כביכול טועה. בעיקר כשאמר מי כמוך באלים אדוני וחטא. ולפתח הרי חטאת תרבוץ ואליך-האדם- תשוקתו. הכל עניין של בחירה, לא עניין של הדלקת מתג חשמל בשבת. בארוחת הסדר שלא הייתי בה אינני חושב שעשו אגדה כהלכתה. אבל חגגו משהו. משפחה. חברים. באין עם יש המון. באין ארץ יש שמים לבני שראל שכך נקראו בתנ"ך ולא יהודים. היהודי הראשון בתנך שגם נקרא יהודי כיהודי הוא מרדכי שהוא האל הבבלי מורדוך ואסתר היא אשתרתה אילת המזרח.

אני בן הלאום היהוד ולא בנה של הדת היהודית כפי שנהייתה בימינו. הדת הזאת הרגה את היהדות. חלקים ממנה עובדי קירות אבנים ואדמה. אין דבר כזה אצל משה. היו לו שמים. הארץ נמצאה רק אחרי שנתקבעו השמים . ארץ ישראל הייתה ביתם של עשרות עמים ותנועות וצבאות וכולנו אורחים לרגע על אדמה שנולדה בשמים וחזרה אליהם וגם היום אנחנו אורחים, עוברי אורח, בארץ ישראל בכנען ועברים כמו אברהם העברי הכנעני שבא, ראה ארץ, נבהל, ירד מצריימה, מכר את אשתו, חזר עשיר ורצה מים ונתן את אשתו למלך גרר וזה עשה לו בן ששמו יצחק ולכן ניסה להרוג אותו כמו שניסה את אחיו ישמעאל ונקבר במערת מכפלה כנענית שבאים לשם לקרוא לאלוהים שבטח מתפלץ על דבר הקבר הלא יהודי הזה כי יהודים לא קידשו מוות, לא האמינו בעולם הבא לא שנאו גוייים, לא התבדלו, בקושי נקברואם כן בשקט, נישאו לנשים מכל עבר ובראו עם מפואר ומסכן שירד מן ההיסטוריה כי לא ידע עוד מי הוא. פסח. והגדת לבנך! משפט יפה. הגידו לי מה לומר לבנותי כאשר יגדל נכדי וילך לבית ספר והרב פירון שהוא שר החינוך השונא ומתעב זרים, המביא מן הלאומנות של קודמו את החינוך הנבוך, השונא, המוציא את משה מהאגדה כדי שידעו שאם  תתפללו ותשנאו גויים האל ישמע אתכם. מה מעניין את האל העצום של משה שהרגתם אם חתכתם נייר טואלט בערב שבת? 

חג שמח.