יום שישי, 5 באפריל 2013

הודעה


הודעה לקוראיי. 


אני מודע לכך שיש לי שגיאות דפוס רבות. ועוד צרות. עיניי קהו. לא רוצה עיבוד. לא רוצה עריכה או כתיב נכון. אני עומד מול מותי ולמוות המחכה לי לא אכפת איך אני מנסח. בסוף אין שלמות. פעם ישבתי כמה ימים אינני זוכר איפה וניסיתי לקרוא את "פיניגן ווייק" של ג'ויס. ספרו האחרון. הכרתי פעם איש אחד שקרא את הספר. ג'ויס כתב במכתב אודות הספר " ש-חלק גדול מאוד מהקיום של כל בן אנוש עובר עליו במצב שאין לתפסו באמצעות שימוש בשפה צלולה. דקסוק מקובל ובעלילה שהולכת למישרין". אהבתי מאה עמודים של הספר בלי להבין הרבה. בסופו של דבר הבנתי שהסופר רצה לכתוב חיים חדשים עם חוקים חדשים ואהבתי.  
את היומן הזה אני ממציא כהזיה. אני חקוק לתוך איין. אישה על סיפון אניה אמרה לי פעם ש-"יש יש כי אין אין" . אני עשיו יש יש כי אין אין. 
המשורר ורלן כתב "קחו את צחות הדיבור ומלקו את ראשה" ויש פתגם מרוקני "הלוקחת בעל זקן כאילו הביטה בסיר לילה בתור מראה ". גם זה רק גיבוש של שטות נהדרת. 
זאת אינה התנצלות. ביומן אני מבקש לתפוס משהו היולי. ישיר. לא אכפת לי אם אני כותב עקום . מעולם לא ידעתי איך לכתוב נכון. כמו אל גרקו שרצה לצייר כמו טיציאן וצייר כמו אל גרקו, למדתי לכתוב הפוך. 
הפעם  אני כותב עדיין הפוך אבל בלי גבולות. טוב לי לרוץ עם המילים האלו חרף היותן לא מכובסות. כשמתעטשים אין גבולות. מה שיוצא -יוצא.  עובדה רק עיטוש משתווה בעוצמתו לאורגזמה. כי אי אפשר לערוך עיטוש. 
אני כבר יודע לערוך. בעיקר לבקש עריכה. היום לא אכפת לי. אז לאלה שחושבים שאני לא רוצה לערוך יש לי רק דבר אחד לומר "ככה זה היום אצלי" ומי שרוצה לקרוא שיקרא את השגיאות גם. 

תודה וחג חנוכה שמח. 

נכתב בשבת. 

13 תגובות:

  1. יורם יקר,

    בגילך ובמעמדך אתה יכול בהחלט לכתוב ללא עריכה, וזאת אני כותבת כעורכת.

    אגב, המשפט: "חלק גדול מאוד מהקיום של כל בן אנוש עובר עליו במצב שאין לתפסו באמצעות שימוש בשפה צלולה, בדקדוק מקובל ובעלילה שהולכת למישרין" הוא ניסוח שלי מהערך פיניגנז וייק שחיברתי עבור ויקיפדיה:
    http://bit.ly/12qu1cj

    שיהיה לך קל וטוב הכי הרבה זמן שאפשר.

    דליה וירצברג-רופא

    השבמחק
  2. מקבלת את כל חיבור אותיות הגיגיך בתודה ובאהבה רבה. הסדר אינו חשוב, שגיאות ההקלדה הן חינניות וכפי שאמרת, פעמים רבות, כתיבתך, כהאזנה למוסיקת ג'אז, נקראת ונשמעת לאוזני ולעיני רעננה, מסקרנת ומפתה. לילה קל ורגוע וימים נעימים לך.

    נורית

    השבמחק
  3. ברכותי, יורם. נהדר! עמרי איתן

    השבמחק
  4. הכתיבה שלך שוצפת עכשיו וזה מרתק בעיני. נשיקות

    השבמחק
  5. בלווא הכי עריכה רק המעיטה אותך וממך את מה שהכי יפה בך,אנחנו כולנו במסע לקראת עולם ללא עריכה,עולם בעל ערך

    השבמחק
  6. יורם יקר
    רק המשך לכתוב...

    השבמחק
  7. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

    השבמחק
  8. לא יודעת אם קיבלת את מכתבי (במייל) או לא. עכשיו הבהרת לי מה שני הדברים שאני אוהבת בכתיבה שלך ביותר - את הכנות הלא מתפשרת, ואת דרך ההגשה שלה, שכל כך הולמת אותה - ההתפרצות.

    וכן, באמת "למה אי אפשר לראות את מה שאין כמו את מה שיש".
    שבת שלום וחיבוק זר אבל אוהב,
    ענת גוטמן

    השבמחק
  9. שלום יורם ,לפני כחודש, מצאתי את הספר שלך "חימו מלך ירושלים" אצל בתי. הספר היה בזמנו שלי ועקב מעברים בין דירות שכורות נאלצתי להפרד מספרים רבים, אך את החשובים לי ביותר הפקדתי אצל בתי. ספרך נקנה בזמנו מהוצאת עם עובד ומחירו היה 1.75 ל"י. קראתי אותו שוב עכשיו, דפיו הצהיבו אך הוא עדיין רלוונטי. כמו כן ראיתי שהאיור נעשה על על ידך. ולאור הראיון אתך ששמעתי ברשת א ברדיו הדברים התחברו. אני שומרת את הספר אצלי, כדי להעבירו לנכדי בבוא היום, בבקשה שיקראו וישמרו עליו. מאחלת לך שתהיה בטוב וללא סבל. יוהנה ויסלר

    השבמחק
  10. אוהבת...,הואבת...,עואבת...,אועבת..אוהבת ומחכה למילים הבאות...!

    השבמחק
  11. כתיבתך ישירה, כנה , מרתקת ומרגשת. תמשיך כפי שאתה איש יקר.

    השבמחק
  12. גם ריגשת, גם הצחקת.

    נכתב בחג.

    (ובבוסטון, ארה"ב, בשעות הרבות הבאות אבל).

    השבמחק