יום שלישי, 2 באפריל 2013

המשך יומן


היום יום גימל, השניים לאפריל בדיוק חודש לפני יום הולדתי ה -83. 
הילדים נחים. נחו כחודש וזה מעייף מאוד. ללמוד כבר אין צורך כי ישראלים כבר אינם צריכים ללמוד. יש מחשבים. יש אייפון. למה למוד. אז נחים. אולי מחר אחרי המימונה יחלו ללמוד. ילמדו שלושה ימים. ושוב ינוחו. נשים לא תעבודנה כי ילדים עייפים מאי עשייה נחים מן החופשה. חכמים כבר לא נהיה. קראתי הבוקר את יאיר לפיד. אני אוהב אותו אבל הוא אינו מייצג אותי. הוא רוצה לסייע לגברת כוהן. יש לגברת כוהן דירה. או בית. יש לה הכנסה. בעלה מרוויח לא רע. יחד עשרים אלף לחודש. היא לא תוכל לקנות לילדיה דירות. 
אני זקן בא בימים. אין לי דירה ואין לבנותיי דירות. עבדתי קשה. פספסתי. טעיתי. גברת כוהן שהצביעה לפיד מגיע לה מעמד טוב יותר. ואני לכלבים. רוב ידידיי מימי הקמת המדינה עניים. הקחנו מדינה ושכחנו לקחת כאשר אלה שהיו חכמים קנו רכוש נטוש. לרובנו אין דירות. גרים בשכר דירה. הוא מאמיר כל העת. היה פעם חוק הגנת הדירה. יכלו לחיות בשכר דירה מדורג וקבוע. זה היה בימי מפאי ובימי הציונים הכלליים. היום יאיר רוצה לסייע לגברת כוהן. והוא צודק. מדוע שתיסע רק פעמיים בשנה לחוץ לארץ ולא שלוש? 
הצרה היא ששרי המים, הבולים, הנחלים, הביוב בקנדה, המנסרים ומספרים לי את מעט החסכונות בשביל המעמד העליון הצרה היא שהם כולם, הממשלה שאין בה איש אחד שיודע מה היא המילה "בושה" ומוכן להיות אחרי שהיה שר אוצר , שר לשכחתי מה, אולי לשיחות בינלאומיות, אולי לטלפונים מקולקלים , העיקר שיהיה שר, ירויח לא רע, מה הוא יודע על עם ישראל? הוא לא יודע כלום. הוא שר היה ושר יהיה. בממשלה הבאה יתמנה לשר הלולים הריקים כמו שבחג בחווה לא חוקית שמרו חיילי צהל על בתים ריקים כדי שהמתנחלים יוכלו לנסוע לטייל. 
שאלו אותי על מה חשבנו כשהקמנו את המדינה. היינו ילדים. המבוגר הכי זקן היה בן עשרים ושלוש. המדינה הייתץה מסע צלב של ילדים. לאו דווקא מהטובים. הטובים חיכו לבחינות הבגרות. באו להילחם כבר למה שהכנו להם. אבל מדינה שהוקמה כמסע צלב של ילדים כאשר מחטיבת הראל מ-1100 הילדים הלוחמים, נהרגו ארבע מאות, המדינה הזאת העברנו לדור הקודם והתביישנו  לבקש. 
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהוקמה משום מקום להיות מדינה וחלק קן ממקימיה עדיין בחיים. אולי גם גברת כוהן אבל אני לא זוכר. יאיר נולד אחרי כן. ביבי נולד כאשר לחמנו ליד ביתו. איש לא סופר אותנו. בכל מערכת הבחירות לא הוזכרו מקימי המדינה. לא הוזכרו מנהיגיה. לא נגעו בשורשים הקשים והעדינים. לא הזכירו איזו מלחמה הייתה כאן כדי שיאיר יוכל לדאוג לגברת כוהן. אין פה זיכרון. אומרים הגדה. אומרים והגדת לבנך. איזה אומרים. איזה הגדת. אין פה לא חמלה. לא תודה. קמנו ארץ לניצולי שואה על מה שקורה להם אכתוב מחר. כי אולי ביניהם יש גברות כהן בלי כסף לחשמל, בלי אוכל,  
עם היטוח לאומי הכושל ביותר במערב אם אנחנו  אכן מערב אולי מערב סודן, אולי מאליח המחודשת. 
בינתיים להתראות.מחר הולך לאיכילוב  

6 תגובות:

  1. אני אסירת תודה לך על הפוסטים היומיים מאירי העיניים האלה. שמחה על ההזדמנות יוצאת הדופן ללמוד מאנשים כמוך, בני הדור המופלא של אבא שלי שהיה גם הוא ממקימי המדינה והשתתף בקרבות הדרום כלוחם בחטיבת גבעתי ומת בדיוק לפני שנה בגיל 88, מודאג כמוך מהמקום אליו הולכת המדינה שהיה ממקימיה. בבקשה, אל תפסיק לכתוב.

    בתודה עמוקה- כרמלה כהן שלומי

    השבמחק
  2. יורם יקר, רק רוצה לומר לך תודה! במלוא משמעות המילה, על שאתה משתף אותנו במסע חייך, בספרים וכאן בבלוג.
    לא שזה שווה משהו, זה אינו מטבע עובר לסוחר, ובכל זאת, חשוב לי שתדע שלא כולם איבדו את הזיכרון ואת ההערכה.
    טל קלנר

    מצרפת משהו שכתבתי בתחילת השבוע ב"שיחה" על הפרק הקודם בבלוג:
    לאנשים שהיגרו לארץ בתחילת המאה הקודמת, היה חלום, היה חזון, הם נאבקו ועמלו כל חייהם על מנת להגשים אותו, תוך ויתורים כואבים על האינדיבידואליות שלהם, על העבר שלהם, על המשפחה שלהם, על כל מה שהשאירו מתוך בחירה שם (ואתם יכולים להתפוצץ עד מחר אבל הם אינם דומים למי שעלו לישראל שנים מאוחר יותר).

    בניינו לבינם, צרכני תרבות האינסטנט, אין במשותף כמעט דבר, מלבד חלקת האדמה הזו.
    אנחנו כולנו התרחקנו כל- כך מהחלום ומהחזון, לא פלא שהם מרגישים כך, ולמי אם לא להם יש את כל הזכויות בעולם לומר זאת!

    השבמחק
  3. תודה יורם
    תודה שאתה מנסח במילים מה שאנו חושבים
    תודה לך על כך שאתה מסכים להיות הפה שלנו
    אתה שבנית מדינה, לא היה לך זמן לעשות לביתך
    כשעוד יכולת...המילה בושה עוד השפיעה
    אנא, המשך עוד שנים רבות כי לך האומץ ולך הכלים
    אני מצדי , אנסה להפיץ את דבריך
    תודה

    השבמחק
  4. מי אמר שבעלות על דירה (או נסיעה לחו"ל) היא זכות מולדת?
    מי אמר שפרסום והצלחה מקצועית מובטחים לכל אחד?

    אינני חושב שקניוק אי פעם בחן לעומק את המשמעות של דבריו, ואני מתנדב לבאר: מישהו יאלץ לשלם עבור ה"זכויות" שהוא תובע עבורו ועבור ילדיו.

    לחלוקת העושר מחדש יש צידוקים עמוקים, וגם סייגים. הדירה של קניוק חורגת מצידוקים אלה, והמחיר שייגבה כדי לממש אותה ואת הנסיעות לחו"ל של ילדיו כבד מנשוא.

    קיים, בהחלט, קפיטליזם חזירי. אולם שמענו גם על סוציאליזם חמסני. כל קיצון ומגרעותיו. עם יד על הלב: האם כשדמיינת את המדינה חשבת על דיקטטורה סוציאליסטית? וזאת לדעת: קו דק עובר בין פיצוי החלשים לבין קיפוד ראשם של היתר.

    השבמחק
  5. היה בריא איש יקר, אתה מוכרח להבריא, אנחנו צריכים אותך כדי שיהיה מישהו שיציג בפנינו מראה ויטיח המלך הוא עירום. ולא ממקום של מסכנות או של ניסיון לסחוט עוד משהו. כבר אין לך בשביל מה לסחוט. אלא ממקום של עשייה עם קבלות, ושל ערכים. ושל אמת מזוקקת. מצרכים הולכים ואוזלים במקומותינו. מחכה לאמירה הבאה שלך. אל תשכח.
    אורן

    השבמחק
  6. להעביר סיפור על הקמת המדינה לדורות הבאים זה טוב וחשוב מאד, אבל להשתמש בזה בצורה צינית לצרכיך - מצטער זה לא נראה לי. גם הסבים והסבתות שלנו בנו את המדינה ולא שמעתי אותם מלינים על מצבם כמוך ודורשים להם כבוד יתר. כבודם של לוחמי תש"ח במקומו מונח, אבל תזכור שגם אנו הצעירים כיום, שמתגייסים ונלחמים והולכים למילואים בכל שנה, כדי לשמור עליך ועל בנותיך ומסכנים את עצמנו למען הגנת המולדת (המולדת היא אותה מולדת גם לאחר 65 שנים) בלי לבקש פריבילגיות והכרה מיוחדת מהמדינה, ונשארים לבנות את הארץ אחרי השחרור למרות הקשיים פה, למרות המחשבה המקננת בנו שרוב הסיכויים שלדירה במחירים של היום גם אנחנו בגילך לא נגיע. אנחנו לא דורשים להיקרא לוחמי תשע"ג ולא מצפים לזכויות יתר בגין זאת. ואני אומר את זה עם הרבה כבוד לדור תש"ח.
    כמובן שעל מדינת ישראל לדאוג לרווחת אזרחיה הקשישים כולם ללא קשר לאיפה לחמו ומתי, ובטח ובטח לניצולי השואה שבהם.
    תרגיש טוב

    השבמחק