ליום השואה 1 המשך מגיע.

ליום השואה

כשאומרים שואה נוראה אומרים שהיא כמו תפוח שטעמו רע. המילים הורגות את מה שהן מייצגות. יום השואה היה צריך להיות שמחה. ניצלו מאות אלפי אנשים. העמידו בנים ונכדים. נעלמים עכשיו . בן גוריון המציא את השואה הרעה שהיא אושוויץ מול שואה טובה, שהיא מרד גטו ורשה. מרד גטו ורשה הוכרז על ידי קבוצת צעירים שרצו לנקום. לא להיות במצדה. אבל בראו מצדה. מי שלא נהרג מן המנהיגים הצעירים שנהיו גיבורי האומה נמלט דרך תעלת הביוב חיכתה להם משאית בפתח התעלה ומשם נמלטו . הם עלו ארצה והביאו את הבשורה. באושוויץ אנשים היו גדולי הגיבורים בהיסטוריה. מי ששרד היה גיבור. ומצא מזל. גדולי גיבורי העם היהודי שרדו. אבל עליהם אמרו ששרדו כי בגדו. שיכלו להילחם. כי יכלו למות מות גיבורים.

יום השואה היה צריך להיות חג לאומי של שמחה על ההצלה. על גבורת השורדים. ממש כמו שצום תשעה באב מנציח מקדש פגום עם כוהנים אוהבי בצע שחרב ושמחורבות מקדש אליליו נולדה יבנה ונולדה היהדות ונולד עם ישראל .

אנחנו חוגגים את מסורת מצדה אך לא את חניתה ועלייה ב' והקמת מדינת יהודים במקום לחפש כל העת קברים מדומיינים. אבותינו לא עבדו את המוות כמו שכנינו המצרים והבבלים. לא היה עולם הבא. המוות היה לבוא אל העפר ממנו באת. מדוע לא נחוג דווקא היום את תקומת הגיבורים שם שאנו כאן לא הגענו למראשותיהם. מאה ועשרים אלף המעפילים שבדרך לא דרך הובאו לארץ מול חיל הים המלכותי של בריטניה הגדולה בשישים ושש אניות קטנות. בלב ים. בריטים נוגחים. ניצולי יורים בקבוקים ריקים. הקמנו להם מדינה באזור עוין כי לא היו כמעט דלתות פתוחות בעולם ליהודים ומפני שהערבים לחמו נגד העלייה שעה שהגרמנים עוד רצו "רק" לסלק את הפיגול היהודי מאירופה. מאה וחמישים אלף בני אדם  שברחו מגרמניה פולניה ואוסטריה הצליחו לבוא חרף המרד הערבי שכלל גם כשש מאות יהודים מתים.  באה שנת 1939. האנגלים באו אל המלחמה הגדולה. נחוצים נפט ערבי שזרם מעירק לחיפה ובא הספר הלבן. צעירים ניצולי שואה בלי שפה בפיהם נלחמו במלחמת העצמאות. האם יודעים בועלי המכפלה הכנענית שלקראת סוף מלחמת העצמאות מחצית מהחיילים היו ניצולי שואה? 

ישנו אבל. לכל משפחה בארץ אם מוצאה מאירופה או  מארצות הבלקן היו מתים. במשפחתי בלבד מתו  שישים איש ואישה ביום אחד קבורים בבור אחד. אבל ראש השנה חוגג את השנה הבאה ולא את השנה שעברה. העתיד נחוץ סיוע ואהבה לא רק העבר שלא היה לו עתיד. עשו את יום השואה ליום גבורה. לאלה ששרדו. קחו את הממשלות שזנחו את הניצולים הזקנים הנמקים בבדידותם ונקראו פעם "סבונים" יען כי לא עשו מהם סבון. קחו את הממשלות לדורותיהם ושלחו אותן לבתי הניצולים שיאמרו תודה. יד ושם חשוב ככל שיהיה נהיה גם לדיסנילנד הישראלי, אל תעשו את השואה נשק פוליטי.